052-5932500

הבלוג של אסתר שפר

צלחת מעופפת -רומניה -ממליגה(המודיע)

בעזרת ד' יתברך שמו
גב' אסתר שפר
מקום מגורים- בוקרשט רומניה
נוף מהחלון- גינה בקדמת הבית וכיכר ע"ש הרב שפרן שהיה רבה הראשי של
רומניה בזמן השואה. הכיכר מרוצפת באריחים צבעוניים ועליהם שני מגני דוד.
ספסלים ואנדרטה לזכר הפוגרום שנעשה באזור.
מזג האוויר- רומניה מבורכת בגשמים שהם רב עונתיים. זוכרת באחת השנים
ישבנו בסוכה המרכזית מכורבלים במעילים עבים, בחוץ שרר קור מקפיא
ופתאום התחיל לרדת שלג הספקנו לברך המוציא ונכנסנו מיד לתוך הבית החם
והמוסק.
בעונת הקיץ ישנם ימים חמים והטמפרטורה נוסקת גם לארבעים מעלות חום.
רומניה- ישראל- אני מחלקת את החיים שלי בין מגורים בארץ למגורים
ברומניה. האמת מאז שהקורונה פרצה בסערה לחיינו אני כאן בארץ בלי יכולת
לטוס לרומניה ובעלי שהוא רב הקהילה היהודית נמצא שם עד שישובו לפעול
הטיסות בקו רומניה ישראל.
הבית שלנו- לפי המסורת הרומנית באותה דירה שאנחנו מתגוררים התגורר
המלבי"ם שהיה אחד מרבניה של בוקרשט.
הדירה ברומניה ישנה וקטנה מכילה בקושי חדר וחצי למגורים ונכון שלא מדובר
בתנאים של בני ברק אבל אפשר להסתדר.
בוקרשט- עיר הבירה של רומניה. מדובר בעיר מעורבת מבחינת תרבות. ישנם
אזורים מודרניים עם שווקים וקניונים ובניינים חדשים וישנם אזורים
פרימיטיביים שרידים עדיין מרומניה העתיקה והשמרנית.
אפשר למצוא בחנויות הגדולות סחורה יוקרתית איכותית והמחירים בהתאם.
יש שווקים גדולים שמנוהלים בעיקר על ידי הכפריים שמציעים סחורה זולה.
נסענו פעם מברשוב לבוקרשט ובצדי הדרך הבחנו ברוכלים שפרסו את
הסחורה על גבי המדרכות ומכרו מזכרות לתיירים. מתנות, חפצי נוי, בגדים
וחלוקים רקומים מסורתיים.
בעיר עצמה מתקיים פעם בשבוע באחד הגנים הציבוריים מן שוק רוכלים ססגוני
ומעניין. אנשי הכפר מביאים איתם תוצרת חקלאית ומוכרים אותה בזול. פירות
ירקות פרחים ואפילו תכשיטים. לראות את זה מקרוב זו חוויה ייחודית. אני
אומנם לא דוברת את השפה אבל עם כל זה היה מרתק.
בבוקרשט העתיקה ישנם הרבה מבנים ישנים המדרכות עשויות מאבנים קטנות
אפילו לא אספלט הכל כדי לשמר את האוטנטיות והעבר של המקום.
עבר מפואר – אנחנו מתגוררים במרכז העיר בדירה שנמצאת בתוך בניין גדול
שהוא אחד משרשרת בניינים הנמצאים על פני שטח אדמה גדול עליו היתה
בעבר שכונה יהודית גדולה. באמצע השטח נמצא בית הכנסת עתיק שהוא אגב
המבנה היחיד ששרד את המלחמה.
צַ'אוּשֶׁסְקוּ ששימש כשליט רומניה והיה דיקטטור גדול רצה לתחום את אזור
היהודי ולסגור אותם בתוך שכונה אחת, הוא לא היה מעוניין שהיהודים יתפתחו
לאזורים נוספים ולכן בנה שכונה גדולה שכביכול סוגרת כמו חומה מכל הכיוונים
את בית הכנסת מכל צדדיו. בית הכנסת נקרא בשם 'סינגוג מארה' וכיום לא
פעיל.
יהדות- הרומנים אנשים משכילים ואינטליגנטים. החשיבה שלהם חכמה
ויצירתית ובעלי שמכיר היטב את הראש הרומני מצליח בס"ד להכניס בהם
אידישקייט ויהדות בדרכי נועם.
תרבות- הרומנים אנשים שמחים ועליזים בטבעם. אוהבים לשיר ולרקוד וליהנות
ממה שיש.
תרבות אוכל- הרומנים אוכלים מאכלים מיוחדים כמו דייסת ממליגה, דיסת
תירס חמה וטעימה.
הם יוצאים לאכול במסעדה אבל גם יודעים לבשל בבית. הם אנשים צנועים
בטבעם בלי הרבה מושגים של אוכל גורמה ברמה.
אנטישמיות- כלפי חוץ לא מרגישים אנטישמיות. אפשר להסתובב ברחוב עם
לבוש יהודי מלא בלי פחד. הרומנים מעריצים את היהודים ומכבדים את בעלי.
יש הרבה שיח פתוח בין הדתות השונות במדינה ויש כבוד לשני. מדי תקופה
מתקיימים מפגשים בין מנהיגי הדתות במדינה, במפגשים עולים עניינים שונים
הקשורים לדת. בזמן הקורונה למשל היה צורך בהדברות והחלטות שונות לגבי
קיום טקסים דתיים. הכל נעשה בדרך דיפלומטית מכבדת וכל אחד דיבר בשפה
שלו .יש צורך בזהירות מופלגת כדי לא לדרוך חלילה על מוקשים שונים.
תיירות- יש הרבה מה לראות ברומניה. בזמנים רגילים יוצאות גם שמונה טיסות
מישראל למדינה. יש מספר שדות תעופה ברומניה תלוי להיכן רוצים להגיע
ולטייל.
קניות- בעונת החורף אפשר למצוא בגדים צנועים בחנויות. ובקיץ מאתגר יותר.
אפילו שמדובר ברומניה המחירים רגילים ויקרים יחסית.
בזמן הקורונה כל החנויות בקניונים שהם מקומות סגורים נסגרו על מנעול
ובריח. על המדינה הוטל סגר מלא וכולם נותרו בבית אין יוצא ואין בא. חנויות
המזון נפתחו למספר שעות ובני שישים וחמש מעלה הורשו לצאת מביתם רק
למשך שעתיים ביום כדי להצטייד במזון ותרופות חיוניות. בתור בסופרמרקט
נתנו להם עדיפות ראשונה כדי שחלילה לא יידבקו בנגיף.
בכלל ההחמרות וההגבלות היו הרבה יותר נוקשים מהארץ. סוג של משטר
צבאי. הממשלה סגרה גבולות וכך נמנעה תחלואה הרבה יותר גבוהה. היו
אומנם חולים וגם מספר לא מועט של מתים אבל בסך בכללי המצב היה טוב
יותר מבשאר מדינות אירופה.
ברומניה אחוז הזקנה גבוה במיוחד גם בקהילה היהודית ולכן היה צורך לשמור
על המבוגרים ועל כללי המרחק כדי שלא יידבקו חלילה.
מרומניה לארץ- מזכרות חמודות מעץ. הכפריות מכינות חפצי נוי מגולפים
והתיירים קונים במחירים טובים. רק אם אתם נוסעים לרומניה ונעצרים ליד דוכן
שמציע מזכרות שימו לב. יש צורות שונות שהם אלמנטים מובהקים של עבודה
זרה. יש צורך להתמצא היטב ולדעת מה כן ומה לא. התיירים הישראלים לא
מספיק מכירים את סממני הנצרות ונראה להם שהבובה הקטנה תמימה ומה
כבר יכול להיות בה. אבל גם ליצן קטן ובובה מיניאטורית יכולים להיות בעיתיים.
מהארץ לרומניה- בעבר לא ניתן היה להשיג מוצרים כשרים ונאלצנו לסחוב
אתנו בין ארבעים לחמישים קילו מזון. בגדים בקושי שהבאנו במזוודה אבל מזון
שהוא הכרחי לא חסכנו בכלום. זוכרת איך הקפאנו את הבשרים וכך עברנו את
הבידוק בשדה התעופה. היום כבר אין צורך לסחוב מהארץ.
שטפינשט- האדמו"ר נפטר ברומניה וכעבור כמה שנים העלו את ארונו לארץ
והוט נטמן בבית העלמין בגבעתיים. עם כל זאת, מקום ציונו ברומניה הפך
לאבן שואבת עבור כלל ישראל. אנשים מכל העולם מגיעים לציון, מניחים קוויטל
ומתפללים לישועת הכלל והפרט.
סיגייט- העיירה ממנה צמחה שושלת בית סאטמאר. אבות אבותיהם של
האדמ"ורים שליט"א הקימו את הממלכה בעיירה ומשם התפתחה סאטמר
לאימפריה מפוארת.
שאלות מחוץ לקופסא
האישה הרומנייה לא תוותר על- שירה וריקודים. אוהבת לשיר ולשמוח חלק הווי
שלהן.
המקום הכי יפה ברומניה- ארמון המלך שהפך למוזיאון. המבנה עצמו מרשים
ביופיו וכל חדר בארמון מסמל משמעות אחרת. החדר הטורקי למשל מציג את
המסורת הטורקית כפי שהייתה בעבר. החדרים כולם מכוסים בשטיחים מקיר
לקיר והריהוט מסוגנן ומעוצב בטוב טעם.
ניתן לראות את תלבושת החיילים באותה תקופה את השריון של שומרי המלך.
סיור בארמון הוא בהחלט קפיצה היסטורית של מאה שנה אחורנית.
אגב משהו מעניין שהבחנתי תוך כדי סיור בין החדרים.
בין המוצגים השונים בחדרים ניתן לראות גם מערכות אוכל שונות שהיו
מקובלות באותה תקופה. הצלחות שמונחות על השולחנות מספרות על סגנון
ותרבות האוכל של המשפחה. צלחת קטנה כמו זו שמקובלת אצלנו למנה
ראשונה שימשה את המשפחה למנה עיקרית. ובנוסף גם קערית מרק. אני
מפרשת את הסיבה לכך שכמויות האוכל שהוגשו אז היו קטנות בהרבה מהיום
ולכן הצלחת היתה קטנה ומספיקה למנה העיקרית.
איכות הסביבה- יש ברומניה מודעות גבוהה לניקיון הסביבה. יש פחים מיוחדים
למיחזור אומנם לא כמו בגרמניה שם יש שבע וגם שמונה פחים. אבל הרומנים
אוהבים סדר וניקיון. בחנויות אין אפשרות לקחת שקית ניילון למוצרים אלא רק
שקית בד. הרומנים אגב היו בין הראשונים שנקטו בצעדים לצמצום החור באוזון
ולצרוך כמה שפחות מוצרי פלסטיק וניילון.
מאותה סיבה הם מחממים את הבתים ע"י גז ולא חשמל שהוא הרבה פחות
בטיחותי וזול. הגז פחות מלכלך ופחות מזהם את האוויר.
מתכון דגל של הגב' שפר
דייסת ממליגה רומנית
ממליגה זוהי דייסת תירס סמיכה שבמקור היתה ה"לחם של העניים" וכיום היא מלווה את
הארוחות ברומניה.
מה שמיוחד בה שהיא מתאימה למאכלי חלב וגם למאכלי בשר ומתאימה את
עצמה לכל מאכל, משתלבת בכל מאכל ונטמעת בתוכו, הטעם שלה נטרלי.
המתכון הוא חלבי ולמעדיפים גרסה בשרית ממירים את החמאה במרגרינה
והרוטב הוא כל רוטב בשרי.
מה צריך כדי להכין:
סיר בישול עבה רצוי ממתכת(ברזל או נחושת)
הרבה סבלנות
ואם אין שרירים הם פשוט יווצרו לאחר הכנת הממליגה. ושרירים חזקים ביד
החומרים:
5.1 כוסות קמח תירס (לבדוק מתולעים)
5.2 כוסות מים
2/1 חבילת חמאה
כפית מלח
אפשר לשדרג : חצי כוס גבינה צהובה מגורדת
או גבינה בולגרית מגוררת
או גביע קוטג'
אופן ההכנה:
1 .בסיר כבד (רצוי מברזל או מנחושת) מרתיחים את המים עם המלח.
2 .את הקמח נכניס בתוך כוס מים קרים
נערבב ונוסיף לאט לאט את קמח התירס לתוך המים הרותחים תוך כדי ערבוב
נמרץ בכף העץ ללא הפסקה.
ממשיכים לערבב עד שכל הקמח נבלע במים ועד לקבלת בועות. והפיכתה של
הדייסה לסמיכה מאוד .
3 .מנמיכים את האש ומוסיפים את החמאה. בוחשים את החמאה לתוך
התערובת וממשיכים לבחוש עד שהעיסה נפרדת מדפנות הסיר. זה יכול לקחת
קצת זמן, אז היו בסבלנות.
4 .מעבירים את התערובת לתבנית או לקערה ומניחים לה להתקרר.
בשלב הזה, אפשר להוסיף מעל כל תוספת שתבחרו.
בתיאבון!

אסתר שפרהתחברות לכוח שבך

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב linkedin

שתפו ברשתות

פוסטים פופולריים

הקטגוריות באתר

פוסטים אחרונים

ניתוק משפחתי

הגיעה אלי מטופלת עם דמעות בעיניים שכמה מילדיה הבוגרים חדלו באופן פתאומי לדבר איתה, שניים מהם הם ילדים ש"ירדו מהדרך" ושניים אחרים "חזקים מאוד בדרך"

קבלו את המדריך
"מה הגוף לא מגלה לך?
כוח הריפוי המסתתר
מאחורי המחלה "

השאירו את פרטיכם והמדריך בדרך אליכם

דילוג לתוכן